ונדה,
כמה אהבה שם אתמול.
זכית בחברים
וזכית בעצמך.
חלק מהזמן, השקפתי מהצד, וראיתי כמה אנרגיה יש לך ואיזו יכולת נדירה לחבר בין אנשים.
לא בכדי - כולם סובבו אותך.
הציורים - גם הם מלאי נשמה - מים, צמחיה ובעלי חיים, והכל בצבעים שטורפים את החיים - מה יותר מזה?
ואם צלחת לצייר בתקופה עגומה שכזו - אז ה"שאפו" גדול יותר.
באהבה ובהערכה רבה,
ענת